כרטיס תודה
תודה שצריך (קצת) להתאמץ בשבילה
הודעת "תודה על הכול!!" נבלעת בין שתי התראות. תודה שפותרים — משבצת אחרי משבצת, תוך כדי ניחוש מה עומד להיכתב — קוראים פעמיים ושומרים.
דקה של הכרת תודה, פשוטו כמשמעו
כותבים על מה אתם מודים — משפט אחד או נאום שלם. מחביאים מאחורי תמונת חידה קטנה ושולחים קישור. הצד השני פותר את הרשת, התמונה נבנית, והמילים שלכם מגיעות בתור הפרס.
חידה מהירה לוקחת בערך דקה. הדקה הזאת של מתח קל היא ההבדל בין "תודהה" להודעה ששומרים.
למי מגיע אחת
להורים שרחוקים ולא יהיו ליד השולחן החג הזה. לחברים שאירחו אתכם כל החודש. למורה שכתבה את ההמלצה. לשכן שהאכיל את החתול — הכרת תודה עובדת גם בקטן וגם בגדול.
זה גם פותר את בעיית "מה כותבים במשפחה בקבוצה": כרטיס אחד לכל אחד, עם השורה האישית שלו בסוף, ושהם יפתרו ליד השולחן.
משחק לשולחן החג
מארחים ארוחה גדולה? הכינו כרטיס לכל אורח, שמגלה בסופו על מה אתם מודים לו, וזרקו את הקישורים לקבוצה כשכולם מתיישבים. חמישה טלפונים, חמש חשיפות קטנות — והנאום כותב את עצמו.
זה חינם?
כן — יצירה ושליחה בחינם, בלי חשבון ובלי אפליקציה בשני הצדדים.
סבא וסבתא יסתדרו?
כן. החידה המהירה קטנה וסלחנית, ומי שנתקע — לחיצה אחת פותרת ומציגה את המסר.
אפשר לשלוח כרטיס אחד לכמה אנשים?
כן — קישור אחד נפתח אצל כמה מקבלים, או שמכינים כרטיס אישי לכל אחד בשתי דקות.